הכרעת דין בתיק תת"ע 2692-03-11

מבוא

1.               הנאשם הואשם בנהיגה במהירות של 115 קמ"ש במקום 70 קמ"ש בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 וכן בנהיגה בשכרות מכוח סירובו להיבדק במכשיר הינשוף - עבירה על סעיף 64ד(א) יחד עם סעיפים  62(3) ו-39(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961. 

2.               בתיק זה התקיימו 3 ישיבות שנועדו להקראה, שתי תזכורות ושלוש ישיבות הוכחות הנאשם היה מיוצג בישיבת ההקראה בה כפר בעובדות כתב האישום, את ישיבת ההוכחות הראשונה ניהל בעצמו ולאחריה שכר את שירותיו המשפטיים של  בא כוחו הנוכחי.

תשובת הנאשם לאישומים

3.               בישיבת ההקראה  כפר הנאשם בכל: במהירות המופרזת בה נסע, בשכרותו ובסירובו להיבדק. לענין הסירוב טען בא כוחו דאז: "היו חילופי דברים וויכוחים אך לא סירוב" (פרוטוקול מיום 14/7/11).

4.               בחקירתו הנגדית של הנאשם העיד כי הודה בביצוע עבירת המהירות כבר במועד מתן הדו"ח(!?) ובא כוחו חזר והבהיר כי הנאשם מודה בעבירת נהיגה במהירות של 115 קמ"ש במקום 70 קמ"ש (פרוטוקול עמ' 10 ש' 11).

5.               במסגרת סיכומי הנאשם הודה בא כוחו גם בסירוב הנאשם להיבדק  אולם טען כדלקמן: " אנו מסכימים כי הנאשם סירב... הנאשם טיפש שסירב...אבל ... כדי להרשיעו בשכרות מכוח סירובו להיבדק צריך להוכיח כי היתה דרישה על פי חוק וצריך להוכיח כי עומדים בדרישות החוק לגבי הסבר משמעות הסירוב".  (פרוטוקול עמ' 11 ש' 21-26). 

השאלה שבמחלוקת

6.               יוצא אם כך, שהשאלה היחידה שבמחלוקת היא האם הוכיחה המאשימה כי הסבירה לנאשם את השלכות סירובו.  אקדים המאוחר ואומר כבר עתה כי התשובה לכך חיובית, כפי שיפורט להלן.

ניתוח הראיות

האם הוסבר לנאשם משמעות סירובו? 

7.               בפני הופיע מפעיל הינשוף השוטר גדי ממן (להלן: "מפעיל הינשוף או המפעיל") אשר מילא את כתב האישום וההזמנה לדין ( ת/1), דו"ח פעולה ( ת/2) ודו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות ( ת/3).  בסעיף 8 לת/3 שכותרתו "דרישה להיבדק" סומן בטופס כדלקמן:

הנהג נדרש לתת דגימת V נשיפה, "והסברתי לו כי מטרת נטילת הדגימה הינה לשם איתור: V - אלכוהול ...בגופו.

בנוסף הסברתי כי:

V - נהג רכב...המסרב לדרישת שוטר לתת דגימת נשיפה לבדיקה, רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות שעונשה פסילה בפועל שנתיים לפחות ועונשים נוספים הקבועים בחוק, וכי גם טעמים רפואיים אינם עילה מוצדקת לסרב להיבדק".

8.               מפעיל הינשוף הציג בפני תעודת מפעיל מסמך והעיד כיצד  עסק באכיפת עבירת מהירות ועצר את הנאשם משמכשיר הדבורה זיהה מהירות של 50 קמ"ש מעל למותר;  המפעיל הריח אלכוהול מפי הנאשם, בבדיקת הנשיפון שאינה מחייבת נכשל הנאשם ולכן נלקח לתחנת המשטרה ונדרש לבצע בדיקת ינשוף.

" הנאשם סרב למרות שהבהרתי לו את ההשלכות שיש לסרוב וציינתי בדוח פעולה שלי שהוא דיבר לא יפה וקילל" (פרוטוקול עמ' 2 ש' 11-17).

השאלה היחידה ששאל הנאשם את המפעיל הייתה: מדוע לא לקח אותו המפעיל לבית חולים לבדיקת דם כפי שביקש "ולפי מה שידוע לי, מבחינת בית המשפט יותר תופס מינשוף". המפעיל השיב כי לא זוכר שביקש לעשות בדיקת דם, הדבר לא מצוין במסמכים, ואף אם ביקש אין חובה להפנותו לבדיקת דם על פי החוק.

9.                מפעיל הינשוף חתם בתחתית העמוד שבו מופיעה הדרישה מהנאשם להיבדק וסירובו (ת/8), בכך אישר המפעיל בכתב ולא רק בע"פ את פעולותיו, לרבות הסבריו העומדים בתנאי החוק (סעיף 64(ב)(ב2) לפקודה).  העובדה שמדובר בטופס מובנה ולא בכתיבה חופשית של מפעיל הינשוף אין בה כשלעצמה כדי להעלות ספק סביר בשאלה האם ניתן הסבר ומה היה תוכנו.   על הטוען כי לא קיבל כל הסבר כנדרש לעורר ספק באי אמיתות הצהרתו של השוטר, אם בדרך של חקירתו הנגדית ואם בדרך של הבאת ראיות או עדויות אחרות סותרות.